החלטה בתיק סע"ש 7583-01-13

1.       בפניי בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת שלא נתבקש פיצול סעדים במועד, לנוכח הגשת תביעה קודמת של התובעת בתיק מס' 38664-01-12.

2.       התובעת טענה בתגובתה כי מדובר בעילות שונות במובחן מסעדים שונים, וכי אין מקום לסלק התביעה על הסף, אלא לכל היותר לאחד התיקים.

3.       תיק מס' 38664-01-12 (להלן: "התיק האחר") נדון בפני כבוד השופטת שטיין, הוגש בו כתב הגנה והצדדים נדרשו להגיש רשימת מוסכמות ופלוגתאות. הרכיבים שנתבעו בתיק האחר, אותו הגישה התובעת בהיותה לא מיוצגת, הם אלו: פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת שכר, דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצוי בגין עגמת נפש.

בתיק דנן, בו היתה התובעת מיוצגת, תבעה התובעת כדלקמן: גמול עבודה בשעות נוספות, הפרשות פנסיוניות, פיצויים על פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש, אי מסירת הודעה על תנאי העסקה ואי מתן פירוט בתלושי השכר.

4.       בהחלטה מיום 22.4.13 נדרשה התובעת להבהיר מדוע לא תגיש בקשה לתיקון כתב התביעה שהוגש בתיק 38664-01-12.

התובעת טענה בתשובתה כי היא סבורה שכדין עשתה בהגישה תביעתה החדשה בתיק דנן חלף הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה בתיק האחר, ולחלופין היא מבקשת תיקון התביעה.

5.       מובהר בזה כי אכן בית הדין סבור שנכון היה שהתובעת תגיש בקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה בתיק 38664-01-12.

מלכתחילה ראוי היה שכל העילות והסעדים הנוגעים לאותה תקופת עבודה יתבררו בחדא צוותא, בתיק אחד, ולא היה מקום להגיש תביעה חדשה נפרדת חלף הגשת בקשה לתיקון כתב תביעה.

הבקשה ה"חלופית" לתיקון כתב התביעה אינה ברורה הואיל ומתייחסת לתיקון כתב התביעה בתיק האחר, אולם הוגשה בתיק דנן ולא בתיק האחר, וממילא לא ניתן לדון בה בתיק דנן.

6.       עם זאת, לאחר עיון בטענות הצדדים ובכתבי בי דין שבתיק, אנו סבורים כי מן הנכון והראוי לדחות הבקשה לסילוק על הסף, ולהורות על איחוד התיקים, כפי שיבואר להלן.

7.       נזכיר מושכלות ראשונים, כי דרך כלל ממעט בית הדין למחוק על הסף תביעה שהוגשה בבית הדין. הסעד של מחיקה על הסף ניתן ביד קמוצה ובמשורה על ידי בתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה "קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע מד/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לחינוך, עבודה ארצי, כרך כ(2) 242 וכן דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים נ' אברהם רמי כלפון פד"ע כב 518). שאיפתו של ביה"ד היא לא לשלול מהתובע להביא את עניינו לדיון ולממש זכות משפטית. כדי שבית דין יאות למחוק תביעה על הסף "חייב להיות בית הדין בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר טוען בכתב תביעתו לא יהיה בכך כדי להועיל לו, מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה" (דב"ע נו/140-3 כי"ל - כימיקלים לישראל בע"מ נ' ד"ר ליאונרד שור, פד"ע ל 152).

8.       כך דרך כלל, וכך אף בענייננו, אין מקום לסלק התביעה דנן על הסף באופן שימנע מהתובעת גישה לערכאות לשם מימוש זכויותיה הקוגנטיות.

9.       הסוגיה דנן מוסדרת בתקנה 26 לתקנות בתי הדין לעבודה (סדר הדין) התשנ"ב -1991 (להלן: "התקנות") הקובעת, כי תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה. תובע שלא כלל בתובענה אחת את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם, אם יקבל רשות מבית הדין עד מועד פתיחת התובענה.

תכליתה של התקנה היא כי נתבע לא יוטרד מספר רב של פעמים בגין אותה עילה. התקנה באה להגן עליו מפני הטרדות מיותרות ולהביא לכך שכל הטענות ירוכזו במידת האפשר בתובענה אחת. התקנה באה למנוע שימוש שלא בתום לב בסדרי הדין בדרך של הגשת מספר תביעות כנגד אותו נתבע. בענין סוזי (ע"ע (ארצי) 98 / 300145 א. סוזי נ' א. בטחון אזרחי (ניתן ביום 23.10.00) להלן: " ענין סוזי")  עמדה השופטת (כתוארה אז) אלישבע ברק על מטרת תקנה 26 כך:

"תכליתה של ההוראה היא, כי נתבע לא יוטרד מספר רב של פעמים בגין אותה עילה. התקנות באות להגן על נתבע מפני הטרדות מיותרות. יש לתבוע אותו במידת האפשר פעם אחת. אין התקנות מרשות לתובע לעשות שימוש בסדרי הדין שלא כדין ולא בתום לב. לא יעלה על הדעת שתובע יתבע הוצאות נסיעה בתביעה אחת, ולימים יגיש תביעה בגין דמי הבראה, ולאחר מכן יגיש תביעה בגין ימי מחלה כאשר היה באפשרותו להגיש תביעה אחת. מאידך אין לאפשר לנתבע לעשות שימוש בתקנה האוסרת פיצול סעדים שלא בתום לב. התקנה עצמה נותנת אינדיקציה לתכליתה ולסוג השיקולים שבית הדין יקח בחשבון בין שאר השיקולים."

10.   בענייננו, לא מתקיים הרציונל שביסוד התקנה, הואיל והנתבעת איננה מוטרדת פעמיים על ידי תביעת התובעת, מאחר שניתן לאחד את שתי התביעות להליך אחד ולדון בהן כאחד.

11.   אכן, מקצת הסעדים שנתבעו בשני התיקים נובעים מאותה עילה של סיום יחסי העבודה - כגון פיצויי פיטורים בתיק האחר, ופיצויים על פיטורים שלא כדין בתיק דנן. אולם, מרבית הסעדים הינם מנותקים זה מזה ויסודם בעילות עצמאיות. אף כי ראוי היה כאמור שהתביעות תוגשנה מלכתחילה יחד בכתב תביעה מתוקן, נראה שאין מקום לסלק התביעה על הסף כאשר ניתן לתקן זאת באמצעות איחוד התיקים.

12.   יצוין כי התובעת הגישה תביעתה הראשונה, בתיק האחר, בהיותה לא מיוצגת. בכתב התביעה טענה כי זאת בשל מצבה הכלכלי. כיום היא מיוצגת ע"י ב"כ עו"ד ינקלביץ בשני התיקים.

שני התיקים מצויים בשלב מקדמי ביותר, בתיק דנן טרם הוגש כתב הגנה ואילו בתיק האחר כבר הוגש, אולם טרם גובשה רשימת המוסכמות והפלוגתאות.